לעיתים הצפייה לשיט חלומי בנוסח "ספינת האהבה" אינה מתממשת בשל מעשים ו/או מחדלים של חברת הספנות. פעמים אחרות זהו דווקא הנוסע הקנטרן שאינו יודע להתענג ומחפש בכל מאודו כל תקלה או סיבה לתבוע את חברת הספנות, אפילו קלת ערך, ובמקום לשתף פעולה עם גורמי חברת הספנות בניסיונם להתגבר על התקלות ולאפשר לו להמשיך ליהנות מהשיט, הוא בוחר לחשוב על עתידו בבית המשפט.   

בת"ק (ת"א) 38933-09-10 ברוך נ' "יש תיירות" (פס"ד מיום 03.07.2011), הנוסעת טענה כי הזמינה את השייט אך ורק בהתבסס על מצג חברת הספנות לפיו במהלך השיט תתקיים הופעה של חברי להקת ה"פיג'מות", האהובה על בנה ואשר אינה מקיימת הופעות במסגרות אחרות, אלא שלבסוף הופיע רק אחד מחברי הלהקה. הנוסעת טענה להטעיה בפרסום ואי קיום התחייבות לספק את מה שכל-כך ציפו לו, דבר אשר הסב לה ולבנה אכזבה עמוקה.

חברת הספנות טענה מנגד, כי ההופעות במסגרת השיט אינן העיקר אלא הנלווה וכי במסגרת ההזמנה, אשר אושרה על-ידי הנוסעת, נקבע מפורשות כי אין התחייבות לתכנים וכי חברת הספנות רשאית לשנותם. בנוסף טענה חברת הספנות, כי הלהקה ביטלה את ההסכם לאחר הפרסום ורק אחד מחבריה הופיע בסופו של דבר.

חברת הספנות לא הציגה בפני בית המשפט את ההסכם כדי לתמוך בגרסתה, ומי שנמנע מהבאת ראיה רלוונטית שבחזקתו מניחים שלו הובאה הראיה הייתה פועלת נגדו. משכך, נקבע ע"י בית המשפט כי מלכתחילה היה בכוונת חברת הספנות להציג מופע חלקי ובכך הטעתה את הציבור בפרסומיה והפעילה פרקטיקה אסורה של פיתוי.

כב' השופטת לימור ביבי-ממן דחתה גם את הטענה של חברת הספנות כי נושא ההופעה אינו מהותי. היות ובפרסום השיט מוצגת ההופעה בחלק הגדול ביותר מהפרסום, פשיטא כי חברת הספנות עצמה סברה כי יש בפרסום בכדי להוות פיתוי ללקוחות להתקשר בעסקה לרכישת השיט. מאחר ופרט לעניין ההופעה נהנו הנוסעים משיט מוצלח, אמד בית המשפט את הפיצוי על סך של 2,500 ₪, המהווה מחצית מעלות השיט, וכן הוצאות משפט בסך 500 ₪.

בת"ק (כפר-סבא) 33679-07-10 קויטני נ' יש תיירות (פס"ד מיום 31.08.2010), דן בית המשפט בטענת נוסע לפיה מארגנת ומשווקת השיט לא יידעה אותו כי ההפלגה בה הזמין מקומות הינה הפלגה המיועדת לקהילה הגאה וכי נגרמה לו ולמשפחתו עגמת נפש רבה מכך.

מארגנת השיט טענה כי בראשית דרכה ההפלגה אכן הייתה מיועדת לקהילה הגאה, אולם לאור מספר הנרשמים הזעום הוחלט לפתוח את ההפלגה לקהל הרחב. עוד נטען, כי התביעה מנוגדת לערכי מדינת ישראל של שוויון ודמוקרטיה.

בית המשפט מציין כי באיזון שבין הפגיעה ברגשות התובע לבין הזכות לשוויון גוברת הזכות לשוויון, אולם לא זה המקרה. במקרה דנא שיווקה המארגנת שיט המיועד לקהילה הגאה ושינתה את ייעוד השיט כחודש לפני מועדו. בפועל 50% מהנוסעים השתייכו לקהילה הגאה וכתוצאה מכך השיט קיבל אופי של שיט המיועד לקהילה הגאה.

כב' השופט הרווי גרובס קבע שמארגנת השיט הייתה צריכה ליידע את הנוסע בדבר ייעודו המקורי של השיט ולא בדבר אפיונם של הנוסעים האחרים. אם הייתה משווקת את השייט כשייט הפתוח לקהל הרחב ואשר אינו מיועד לענות על צרכים של קהילה מסוימת ואשר אופיו אינו מסוים, לא הייתה קמה עילת תביעה במידה ושאר בני האדם שהיו רוכשים כרטיסים לשייט היו נמנים על הקהילה הגאה. הפיצוי בגובה עלות ההפלגה הנו בשל הפרת ההסכם בין הצדדים ולא מעצם החשיפה לאנשי הקהילה – דבר שלא מזכה בפיצוי.

בת"ק (אילת) 52/08 צוריאל נ' מנו ספנות בע"מ (פס"ד מיום 11.12.2008), שוכנו התובעים בחדר הצמוד לספק הכוח הראשי של האניה, מה שהסב להם רעש ורעידות משך כל ההפלגה וכתוצאה מכך לא זכו ולו לרגע של הנאה מההפלגה. התובעים סבלו מחוסר שינה, כאבי ראש וסיוט מתמשך, וחופשתם נהרסה. זאת ועוד, איש מחברת הספנות לא טרח לבדוק את טענות התובעים אשר זכו ליחס מזלזל וחסר התייחסות.

חברת הספנות הבטיחה בפרסומיה "נופש חלומי, טיול בלתי נשכח והנאות מושלמות...באניה המפוארת ביותר בישראל". חברת הספנות הכחישה את הטענות וטענה שמעולם לא הועלתה כל טענה שהיא לגבי טיב החדר ואיכות השהות בו.

אל מול עדות התובעים העיד נציג חברת הספנות שלא השתתף בהפלגה. חברת הספנות לא הביאה לעדות את איש הצוות אליו פנו הנוסעים, וגם לא ערכה בדיקה של תלונת הנוסעים בזמן אמת. כב' השופט י. עדן נתן אמון מלא בגרסת התובעים, אשר לא נסתרה כאמור בראיה כלשהי מטעם חברת הספנות.

בית המשפט קבע שהרעש והקירות הרועדים בתא האניה הינו עניין מהותי היורד לשורו וטיבו של השירות המובטח, וחזקה על חברת הספנות כי ידעה על הליקוי המהותי. משלא טרחה להודיע זאת מראש ואף הגדילה לעשות והבטיחה לנוסעים כי התא יהיה "במקום טוב ושקט", הפרה את איסור ההטעיה ואת חובת הגילוי בהתאם לחוק הגנת הצרכן, וכן את חובתה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה.

בית המשפט קיבל את התביעה במלואה וקבע כי התובעים זכאים להשבה מלאה של התמורה ששילמו עבור השייט שהרי לא יכלו לבטל את העסקה וכי הליקויים היו כה חמורים שלא אפשרו לתובעים הנאה מהנופש המובטח (הרעש בחדר היה כה חזק שהתובע נאלץ לישון את לילותיו על כסא בבית הקולנוע). בנוסף, נפסק לתובעים פיצוי בסך 6,000 ₪ בגין עגמת הנפש הרבה.

מאידך גיסא, לעיתים הנוסע קנטרן ואינו יודע להתענג ומחפש בכל מאודו כל תקלה או סיבה לתבוע את חברת הספנות, אפילו קלת ערך, ובמקום לשתף פעולה עם גורמי חברת הספנות בניסיונם להתגבר על התקלות ולאפשר לו להמשיך ליהנות מהשיט, הוא בוחר לחשוב על עתידו בבית המשפט.  

בת"ק (חיפה) 1276-11-11 דנקנר נ' מנו ספנות בע"מ (פס"ד מיום 30.04.2012), דחה כב' השופט עמית רוזינס תביעה כספית חסרת פרופורציות, בסכומה ובמהותה, של נוסע שבמקום ליהנות מההפלגה, חיפש השכם והערב פגמים וליקויים שונים ומגוחכים, מן היקב ומן הגורן, כדי להעצים את אי הנחת מהנופש (המרווח בין האסלה לבין הכיור בחדר השירותים לא היה מרווח דיו ועמד על 10 ס"מ בלבד; חדר האמבטיה שלו היה קטן ב- 1 מ"ר מחדרי האמבטיה של החדרים הסמוכים; אביזרי התינוקות לא היו תקינים; יחס אנשי הצוות לא היה נחמד; לא מזגו לו קפה בזמנים ובכמויות שהיה מעוניין בהם; שעות הארוחה לא התאימו לו; השולחן לא התאים לו).

בת"ק (י-ם) 3035/09 יצחקי ואח' נ' אופיר טורס ירושלים (פס"ד מיום 26.05.2010), דחתה כב' הנשיאה השופטת שלומית דותן תביעה של נוסעים שטענו כי הוטעו להאמין כי השיט יכלול ביקור "באיים אקזוטיים ומיוחדים למראה ולשהייה", אולם בפועל כלל השיט עגינה לחופיהם של איים זניחים, מכוערים למראה ("עולם שלישי"), שאינם מזכירים במאום את המראה הזוהר והאקזוטי שהובטח להם.

בית המשפט קבע שהתובעים קיבלו את תכנית השיט מבעוד מועד ויכולים היו לברר על יעדי השיט. כמו כן, אין מחלוקת כי חווית ההפלגה הייתה לשביעות רצונם. ובנוגע ליפי האיים, הרי שדברים אמורים באמת מידה סובייקטיבית ו"היופי הוא בעיני המתבונן", כך שאין מקום לבוא בטענות בשל כך שהתובעים התאכזבו ממראה האיים. 

כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח מכל סוג שהוא. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי מאן דהוא והלה נדרש לקבל עצה מקצועית, פרטנית ויסודית לנסיבות המקרה שלו, לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.