אמנת מונטריאול בדבר איחוד כללים מסוימים לתובלה בינלאומית באוויר מיום 28.05.1999, שנכנסה לתוקף לגבי ישראל ביום 20.03.2011, באמצעות חוק התובלה האווירית (תיקון מס' 2), התש"ע–2009, מסדירה את אחריותו של המוביל האווירי לנזקים הנגרמים לכבודה או למטען ומעדכנת, מרחיבה ומתאימה את כללי אמנת וורשה למאה ה- 21. 

סעיף 22(2) לאמנת מונטריאול קובע בהאי לישנא:

"בתובלת כבודה, חבות המוביל במקרה של השמדה, אובדן, נזק או איחור מוגבלת לסכום של 1,000 זכויות משיכה מיוחדות לכל נוסע (1,600 $ נכון להיום. הערה שלי: א.ק.), אלא אם כן הנוסע נתן, במועד מסירת הכבודה הרשומה לידי המוביל, הצהרה מיוחדת בדבר האינטרס במסירה במקום היעד, ושילם סכום נוסף אם יש צורך לפי המקרה. במקרה זה יהיה המוביל חייב לשלם סכום שאינו עולה על הסכום המוצהר, אלא אם כן יוכיח שסכום זה גדול מסכום האינטרס בפועל של הנוסע במסירה ביעד."

נקודת המוצא של אמנת מונטריאול היא שהמוביל אחראי לנזק שנגרם לכבודה תוך כדי התובלה האווירית, כאשר אי מסירת הכבודה מהווה ראייה לאובדנה תוך כדי התובלה האווירית.

כנגד האחריות המוחלטת, קיימת הגבלה לסכום הפיצוי שהמוביל חייב בו בכל מקרה. בכך ביקשו מנסחי האמנה לאזן בין האינטרסים השונים.

במקרה שבעל כבודה משגר כבודה בעל ערך מיוחד (ציוד סקי, ציוד גלישה, ציוד צילום, מכשור רפואי וכד') הוא יכול למסור הצהרת ערך מיוחדת ולשלם תשלום מיוחד נוסף עבור משלוח אותה כבודה. במקרה כזה המוביל אחראי עד כדי הסכום המוצהר, וטבעי שינקוט אמצעים מיוחדים כדי להבטיח כי המשלוח יגיע בביטחון ליעדו. מומלץ לברר מראש את מלוא הפרטים והתנאים עם המוביל האווירי. 

סך הפיצוי הסופי מוגבל כאמור ל- 1,600 $ נכון להיום והוא כולל הן את הנזקים הממוניים (קבלות בגין מזוודה, תכולתה, שיחזור פריטים ומסמכים וכיוצא באלה) והן את הנזקים הלא ממוניים (עוגמת נפש, אובדן זמן יקר, אכזבה וכד') בגין איחור, אובדן או נזק לכבודה.

חשוב לזכור כי גבול הפיצוי הנ"ל הנו גבול עליון השמור למקרים של אובדן מוחלט של כבודה. כך, בגין איחור של יומיים בהגעת כבודה ליעד בחו"ל פסק ביהמ"ש בתל-אביב פיצוי בסך של 500 ₪ בצרוף 100 ₪ הוצאות בלבד (ת"ק 31352-04-12 שמיר ואח' נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ, ש' מי-טל אל-עד קרביס, 29.07.2012). מאידך גיסא, בגין איחור מלא בהגעת כבודה (נמסרה לנוסעים רק בשובם ארצה) פסק ביהמ"ש בנתניה פיצוי בסך 2,500 ₪ בצרוף 500 ₪ הוצאות (ת"ק 12627-12-11 וילהלם ואח' נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, ש' יפעת אונגר-ביטון, 02.08.2012).    

יחד עם זאת, אם יוכח כי הנזק לכבודה נבע ממעשה או מחדל של המוביל, עובדיו או שליחיו, שנעשו בפזיזות ובידיעה שקרוב לוודאי שייגרם נזק בעטיים, ניתן יהא לחרוג מתקרת האחריות הנ"ל.

קיימת חבות הדדית של מובילים מתקשרים ומובילים בפועל וניתן להגיש תביעה לפיצויים כנגד המוביל המתקשר או כנגד המוביל בפועל או כנגד שניהם ביחד, לפי בחירת התובע.

כל תביעה תוגש בשטחה של אחת המדינות שהן צדדים לאמנה, בפני בית משפט שבו ניתן להגיש התביעה כנגד המוביל המתקשר או בפני בית המשפט שיש לו סמכות שיפוט במקום שבו יש למוביל בפועל מקום מושב או מקום עסקי עיקרי, לפי בחירת התובע.

כל הוראה חוזית שמטרתה לפטור את המוביל המתקשר או את המוביל בפועל מחבות או לקבוע גבול אחריות נמוך יותר, תהיה בטלה ומבוטלת.     

עוד יש לזכור, כי חלה תקופת ההתיישנות מקוצרת של שנתיים על כל תביעה שעילתה מכוסה באמנה.  

אף על פי כן, המוביל לא יהיה אחראי לנזק שנגרם מחמת איחור אם יוכיח שהוא ועובדיו ושליחיו נקטו בכל האמצעים שהיו עשויים להידרש באופן סביר כדי למנוע את הנזק או שנקיטה באמצעים כאמור הייתה בלתי אפשרית מבחינתו או מבחינתם.

בשולי הדברים יובהר ויודגש, כי במקרה של אובדן מזוודה ייצא הנוסע ידי חובתו על ידי הודעה לחברת התעופה מיד עם גילוי האובדן. במקרה היזק, על הנוסע למחות בפני המוביל מיד עם גילוי הנזק, ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים מיום קבלת הכבודה. במקרה של איחור, תוגש המחאה לכל המאוחר בתוך עשרים ואחד ימים מהתאריך שבו הועמדה לרשותו הכבודה. כל תלונה חייבת להיעשות בכתב וחובה להמציאה בתוך המועדים שצוינו. 

כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח מכל סוג שהוא. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי מאן דהוא והלה נדרש לקבל עצה מקצועית, פרטנית ויסודית לנסיבות המקרה שלו, לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.