אינני אוהב להיות משבית שמחות ואף לא מצנן התלהבויות, אולם אין בידי הברירה אלא, וללא חדווה במקרה דנא, למלא אחר חובתי להזהיר, את מי שאחוז שמחה אך הולך סומא אחר המחירים הנמוכים לכאורה של טיסות הלואו-קוסט, שככל שישתנו תכניותיו יתחוור לו שלא נותר דבר בידיו.

חוק הגנת הצרכן הנו בעל תחולה טריטוריאלית, קרי בישראל בלבד, וחל, בין היתר, על עסקאות שמבצע הצרכן עם חברות תיירות ישראליות, חברות תעופה ישראליות ואף על עסקאות עם חברות תעופה זרות המחזיקות נציגות בישראל. פשיטא, היה והזמנת כרטיס טיסה נעשית ישירות מחברת תעופה זרה ללא נציגות, חלים עליה תנאי הביטול הקבועים בכללי הגנת הצרכן באותה מדינה בלבד ולא בישראל.

משכך, צרכן ישראלי, הרוכש כרטיס טיסה מחברת לואו-קוסט זרה כלשהי שאינה מחזיקה בנציגות בישראל וקובעת מדיניות לפיה בסיטואציה של ביטול/דחייה/שינוי ו/או אחרת הרוכש אינו זכאי להשבת כספו, איבד את כספו במידה והמדינה שחוקיה חלים על חברת התעופה לא הסדירה את העניין מבחינה חוקית או החריגה את תחולת חוק הגנת הצרכן המקומי מלחול על חברות התעופה.

מלבד התערבות הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, על מדינת ישראל להסדיר את הנושא בהסכמי התעופה הבילטראליים שהיא חותמת עם מדינות אחרות ומשרד התחבורה, באמצעות רשות התעופה האזרחית, יכול שלא לאשר את תכנית הטיסות של חברות התעופה הללו בישראל עד שתתחייבנה לקיים את הוראות חוקי הגנת הצרכן בדיוק כמו חברות התעופה הישראליות.

ודוק, אף הסכם שמיים פתוחים בין האיחוד האירופי לבין מדינת ישראל קובע מספר הוראות בעניין, כמפורט להלן:

במבוא להסכם (עמ' 5) – "בשאיפתם להבטיח שוויון תנאים שיעניק למובילים אוויריים הזדמנות הוגנת ושווה לספק שירותי תובלה אווירית;".

בסעיף 11 לפרק ההגדרות (עמ' 8) – "כשירות פירושו האם מוביל אווירי כשיר להפעיל שירותי תעופה בינלאומיים, כלומר, האם יש לו יכולת פיננסית משביעת רצון ומומחיות ניהולית נאותה והוא מוכן לציית לחוקים, לתקנות ולדרישות המסדירים את הפעלתם של שירותים כאמור;"

בסעיף 4 – 1- (עמ' 15) – "הרשויות המוסמכות של כל צד מתקשר רשאיות לסרב, לשלול, להשעות או להגביל את היתרי ההפעלה, או להשעות או להגביל בדרך אחרת את פעילויותיו של מוביל אווירי של הצד המתקשר האחר בנסיבות הבאות:

                               ...(ג) כאשר המוביל האווירי לא ציית לחוקים ולתקנות...;"

יש לזכור, שחרף האמור לעיל מחויבות גם חברות התעופה הזרות, שעליהן לא חלים חוקי הגנת הצרכן כאמור, בקיום הוראות האמנות הבינלאומיות החלות על כלל המובילים האוויריים וקובעות פיצוי כספי מוגדר במקרה של נזקים. כמו כן, על טיסה היוצאת מאירופה לכל יעד בעולם, גם אם אין דברים אמורים בחברת תעופה אירופאית, חלה תקנה (EC) מס' 261/2004 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה מ- 11 בפברואר 2004 המכוננת כללים משותפים בדבר פיצוי וסיוע לנוסע במקרה של סירוב עלייה למטוס וביטול או עיכוב ממושך של טיסה, וכן הנחיית מועצה EEC/314/ 90 מ- 13 ביוני 1990 בדבר חבילות נסיעה, חבילות נופש וחבילות תיור, שהותקנו וניתנו על ידי הנציבות האירופאית ושומרות על זכויות הצרכנים.

יוצא אפוא, כי המצב נכון להיום הנו שאם מזמינים כרטיס טיסה מחברת תעופה לואו-קוסט ישראלית ניתן לבטל את הרכישה בהתאם לחוק הגנת הצרכן והתקנות מכוחו. מאידך גיסא, אם מזמינים כרטיס טיסה מחברת תעופה לואו-קוסט זרה שאינה מחזיקה בנציגות בישראל, תנאי הביטול יהיו בהתאם למדיניות חברת התעופה, פעולות האכיפה של הרגולטור ובכפוף לחוק הזר החל עליה. במלים אחרות: הלואו-קוסט עלול להפוך לאיי-קוסט ואף ללוסט-קוסט.

כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח מכל סוג שהוא. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי מאן דהוא והלה נדרש לקבל עצה מקצועית, פרטנית ויסודית לנסיבות המקרה שלו, לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.