יעדי משרד התיירות מכוונים למימוש פוטנציאל התיירות להגדלת מס' התיירים הנכנסים לישראל, להגדלת ההכנסות מתיירות ומס' המועסקים הישירים בתיירות וכן להגדלת התוצר המקומי הגולמי, התעסוקה בכללותה וצמצום עוני בפריפריה. לשם כך חלק מעיקרי תכנית העבודה של משרד התיירות כולל פעילות שיווקית לעידוד תנועת תיירות לישראל תחת אילוצי המשבר הכלכלי העולמי, קמפיינים שיווקיים במדינות רבות ומיצוב ישראל כיעד תיירות.

חלק עיקרי אחר בתכנית העבודה של משרד התיירות הנו אישור סיוע להקמה, הרחבה, השבה או הסבה של חדרי מלון נוספים ועידוד יזמים לבניית חדרי בתי מלון ב- 2 מסלולים:

1. מתן מענק ליזמים בעלי קרקע, בהתאם לחוק עידוד השקעות הון, תשי"ט - 1959.
2. מתן מענק מגולם במכרז הקרקע, מותנה בהסדר מינהלי (קיים סיכום עקרוני מול מינהל מקרקעי ישראל ומשרד האוצר בנושא שיווק קרקעות כולל מענק).

מדינת ישראל מעוניינת למשוך הון לישראל ולעודד יוזמה כלכלית והשקעות הון חוץ והון מקומי, לשם פיתוח כושר הייצור של משק המדינה, ניצול יעיל של אוצרותיה ושיפור מאזן התשלומים של המדינה. החוק לעידוד השקעות הון בא להסדיר עניינים אלה.

לשם הגשמת מטרות החוק מעניקה מדינת ישראל הטבות במגוון מסלולים: מענקים, פטורים/הנחות/הקלות ממס ומתן היתרים. מי שמבקש ליהנות מההטבות המוענקות על פי החוק, צריך לפנות אל מנהלת מרכז ההשקעות, אשר הוקם על פי החוק, ולהגיש בקשה ותכנית מפורטת של הפעולה שיש בדעתו לבצע ביחס ל:

1. הקמתו או הרחבתו של מפעל או של חלק ממנו;
2. השבת בית מלון לייעודו המקורי או הסבה לאחר ששימש לייעוד אחר;
3. הקמתו, הרחבתו או רכישתו של נכס שהוא בנין להשכרה כמשמעותו בסעיף 53א או של נכס המשמש למטרה שקבעו השרים;
4. השקעה של תושב-חוץ בהונו של מפעל או בנכס;
5. הלוואה של תושב-חוץ במטבע-חוץ לפירעון במשך שבע שנים לפחות.

המנהלה בודקת את התכניות המוגשות לה. תכנית אשר מאושרת על ידיה מכריזה על המפעל כעל "מפעל מאושר".

הפרק הרביעי לחוק עוסק במענקים. פרק זה מגדיר "מפעל תיירות" – כ"מפעל המיועד לשרת תיירות לישראל, לרבות בית מלון או חניון כמשמעותם בחוק שירותי תיירות, התשל"ו – 1976".

על פי פרק זה ניתן לקבל "מענק השקעה" במפעל תיירות, כאשר ניתן לקבוע תחומי אזורים מיוחדים ("אזור פיתוח") לעניין מפעלי תיירות. תחומים כאלה אכן נקבעו בצו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעלי תיירות), התשס"ז – 2007.

המנהלה לא תאשר תכנית או חלק ממנה לגבי בית מלון, אלא אם כן שוכנעה כי בית המלון יתרום לעצמאות הכלכלית של משק המדינה, וכי הוא מפעל בר-תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי.

אם הייתה התכנית להרחבת בית מלון, יראו את בית המלון כמפעל בר-תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי, אם 25% לפחות מכלל הלינות בו, בכל שנת מס, או לפי חישוב ממוצע בשנת המס ובשתי שנות המס שקדמו לה, לפי העניין, הן לינות של תושבי חוץ, שאינם תושבי האזור. חישוב הממוצע לעניין זה ייעשה לפי חישוב סך הלינות של תושבי חוץ כאמור באותו בית מלון בשנים האמורות, כשהוא מחולק בסך כל הלינות בבתי המלון באותן השנים.

המענק הנו בגובה 20%-24% מן ההשקעה המוכרת על-פי אומדן מהנדס של משרד התיירות ובירושלים זכאים היזמים למענק ייחודי בגובה של כ- 28% מסך ההשקעה. התהליך כולו אורך קרוב לשנתיים. בנוסף, קיים מסלול מענק של עד 10% מגובה ההשקעה הכוללת בהשקעה באטרקציות בתחום התיירות.

הענקת הטבות כאמור לעיל מהווה תנופה חשובה לפעילות היזמים ומשקל מכריע בקבלת החלטתם האם להיכנס לפרויקט או אם לאו, ובסופו של יום מה שיביא לתרומת התיירות כמחולל צמיחה מרכזי למשק הישראלי. לתעשיית התיירות תרומה ישירה ומהירה ליצירת תעסוקה, צמצום הפערים ושיקום כלכלי, על כן ישנה חשיבות רבה למתן מענקים להקמה/הרחבה/השבה/הסבה של בתי מלון.

כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח מכל סוג שהוא. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי מאן דהוא והלה נדרש לקבל עצה מקצועית, פרטנית ויסודית לנסיבות המקרה שלו, לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.