תקנה 2 לתקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), התשס"ג-2003 קובעת כי סוכנות נסיעות תיתן למי שרוכש חבילת תיור שהיא מוכרת מידע בכתב בכל הנוגע לשירותים הניתנים במסגרת החבילה. תקנה 3 קובעת כי פרטי המידע שחובה על סוכנות נסיעות לגלותם לפי תקנה 2 הם, בין היתר "מידע שבידי סוכנות הנסיעות שקרוב לוודאי להניח שלו ידע אותו הלקוח היה נמנע מרכישת חבילת התיור" (תקנה 3(3)(ג)), וכן "מידע שנותנות הרשויות בישראל לסוכנויות נסיעות על מדינות יעד מסוכנות או על דרישות לחיסונים" (תקנה 3(3)(ד)). המידע שנכלל בחלופות אלו הוא מידע מהותי שהפרת חובה הגילוי לגביו מגבשת עברה פלילית (תקנה 4).

תקנות אלו מהוות קונקרטיזציה של חובת הגילוי הנאות המוטלות על סוכנויות הנסיעות. אלה מחויבות לא רק שלא להטעות את לקוחותיהם, אלא אף מוטלת עליהם חובת גילוי אקטיבי של פרטים מהותיים בעסקה ושל פגמים הידועים להם בשירותם אותם הם משווקים, כפי שעולה מן העקרונות הכלליים של דיני החוזים, כמו גם מדיני הגנת הצרכן (רע"א 8213/13 מרגלית ד.נ.ל בע"מ נ' זמליאק, פסקה 11 (16.1.2014)).  

בת"ק(י-ם) 48867-02-14 גוטליב נ' פגסוס תיירות ונסיעות בע"מ, הובאה להכרעה השאלה האם היה על מארגנת הטיול לאתיופיה לגלות לנוסעים את המלצת משרד הבריאות לקבל חיסון נגד קדחת צהובה ואת הסיכון הרפואי הטמון בקבלתו לאנשים שגילם מעל 60 ולא להסתפק בהפניה לאתר משרד הבריאות בלבד בשל האיסור לתת ייעוץ בנושא חיסונים.

בית המשפט קבע כי יש להבחין בין ייעוץ רפואי לבין מידע רשמי שמפרסמם משרד הבריאות בנושא חיסונים. לדידו, מחוקק המשנה הטיל חובה לגלות מידע שנתקבל מרשויות מוסמכות בנושא קונקרטי זה (תקנה 3(3)(ד) לתקנות), על כן ברי שלא זו בלבד שאין מניעה חוקית שמארגנות טיול תגלנה מידע מסוג זה למטיילים, אלא שחלה עליהן חובה לגלותו.

קרי, על מארגנות טיולים וסוכנויות הנסיעות לא להסתפק בהפניה לאתר משרד הבריאות אלא עליהן להפנות את הנוסעים לתדריך למרפאות יוצאים לחו"ל שבו מפורטים החיסונים הנדרשים לכלל היעדים בחו"ל והסיכונים הכרוכים בהם לפי המלצת משרד הבריאות.

בית המשפט קבע כי המארגנת במקרה דנא לא הצביעה על טעם משכנע מדוע לא גילתה לנוסעים באופן ממוקד את הצורך בחיסונים המצוינים בתדריך הדרושים לצורך נסיעה לאתיופיה, ואת הסיכונים שפורטו ביחס לקבוצת הגיל שלהם. הפניה לחלק הרלוונטי של מסמך רשמי שמפרסם משרד הבריאות אינה באה בגדר ייעוץ רפואי מצד אחד ויש בה כדי לספק למטייל גילוי נאות של המידע המהותי והנקודתי הנדרש בנושא חיסונים מצד אחר.

בפסק הדין שניתן ביום 25.10.2015 פסק בית המשפט כי מדובר בנטל שאינו מכביד יתר על המידה ולא בכדי נקבע בתקנה 2(ב) לתקנות הגילוי כי המידע שחלה חובה לגלותו יימסר באופן שיאפשר הזדמנות סבירה לעיין בו לפני רכישת חבילת התיור, ככל שניתן בנסיבות העניין. בענייננו המידע שניתן במועד רכישת החבילה לא היה מספיק כדי לקבל החלטה מושכלת וברור כי אין בו כדי להעמיד את הנוסעים על הצורך הקונקרטי בחיסון ועל הסיכון המוגבר הטמון בו לבני גילם. משכך אין די בהפניה גרידא למקור חיצוני שאינו מאפשר לקבל את המידע המהותי הדרוש לפני מועד ההתקשרות. היה על המארגנת אפוא לגלות לנוסעים את המידע הכלול בתדריך למרפאות היוצאים לחו"ל וליתן להם שהות סבירה לעיין בו לפני שהחליטו להתקשר בעסקה.

כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח מכל סוג שהוא. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי מאן דהוא והלה נדרש לקבל עצה מקצועית, פרטנית ויסודית לנסיבות המקרה שלו, לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.